אועל פי הדברים האלה, על פי החוק הזה הודעתיך את ימי השבת במדבר סיני אשר בין אילם ובין סיני:
בוגם את שבתות הארץ הגדתי לך על הר סיני, ושנות היובל עם שנות השבת:
גאכן את השנה מהם לא הגדתי לך, עד בואך אל הארץ לרשתכם אותה:
דושבתה גם הארץ את שבתותיה בשבתם בקרבה, וידעו את שנת היובל:
העל כן הודעתי לך את השבועים ואת היובלים, ארבעים ותשעה יובלים הם מימי האדם עד היום הזה ושבוע אחד ושנתיים:
וועוד ארבעים שנה לפניך לדעת את מצוות ה' עד עברם שמה לעת המעבר אל ארץ כנען בעברם את הירדן לפאת מערבה:
זוהיובלים יסופו עד אשר יטהר ישראל מכל זנונים ואשם וטומאה ודופי וחטא ופשע, וישב לבטח בכל הארץ ולא יעמוד לנגדו שטן וכל רע והארץ תטהר מעתה ועד עולם:
חוהנה גם את מצות השבתות כתבתי לך וכל משפטי חוקיה, ששת ימים תעשה המלאכות וביום השביעי שבת לה' אלוהיכם:
טלא תעשו בו כל מלאכה אתם ובניכם ועבדיכם ואמהותיכם וכל בהמתכם והגר אשר אתך, והאיש העושה כל מלאכה יומת:
יאיש איש אשר יחלל את היום הזה אשר ישכב עם אשתו ואשר אמור יאמר לצאת בו לדרכו או מכל מקנה וממכר ואשר ישאב מים ולא הכינם לו מיום השישי והנושא משא הלאה מאוהלו או מביתו, מות יומת:
יאלא תעשו כל מלאכה ביום השבת אם לא הכינותם לכם ביום השישי לאכול ולשתות ולנוח ולשבות מכל מלאכה ביום הזה ולברך את ה' אלוהיכם אשר נתן אותו לכם למועד:
יבויום קדוש ויום מלכות קדושה לכל ישראל, יהיה היום הזה בחייכם כל הימים:
יגכי גדול הכבוד אשר נתן ה' לישראל, כי יאכלו וישתו וישבעו במועד הזה וינוחו מכל מלאכה אשר ישעה בה האדם לבד מהקטיר קטורת והקרב מנחה ועולה לפני ה' בימי השבת:
ידהמלאכה הזאת לבדה תיעשה בימי השבת בימי בית מקדש ה' אלוהיכם לכפר על ישראל תמיד ויום יום בקרבן לזכרון ניחוח לרצון לפני ה' בכל ימי השנה כאשר צֻווית:
טווכל איש אשר יעשה מלאכה וילך בדרך ויכלכל את בהמתו בבית או במקום אחר, ואשר יבעיר אש או ירכב על כל בהמה או ילך באניה על הים:
טזואיש אשר יכה או ימית ואשר ישחט חיה או עוף ואשר יצוד חיה ועוף ודגים, ואשר יענה את נפשו ואשר יעשה מלחמה ביום השבת:
יזכל העושה מאלה ביום השבת מות יומת, למען ישמרו בני ישראל את השבת על פי המצוות על שבתות הארץ:
יחכאשר העתיק מעל לוחות השמים, אשר נתן לי בידי לבעבור אכתוב לך את חוקי העת ואת העת על פי חלוקת ימיה: